-
בבקשה הציגי את עצמך בחמישה משפטים. חמש נקודות מבט על מי ומה את.
שמי רותי שטרן, אני לסבית, גרושה מגבר, אימא לשלוש בנות מתבגרות פלוס.
הרבה שנים היינו בחינוך ביתי, ולמרות שהילדות עברו ללמוד בבית ספר בשלב מסוים, הזהות של חינוך ביתי היא חלק בלתי נפרד ממני.
אנחנו גרות בשכונת התקווה בדירה לא גדולה (בעיקר ביחס לכמות הדיירות פלוס כלבה וחתול) אבל כל פעם שאני מהרהרת בזה לעומק אני מבינה כמה היא בדיוק בגודל שאני אוהבת.
אני אוהבת לעשות הרבה דברים ובעיקר אוהבת לא להתחייב. הבת שלי הגדירה את זה היטב כששאלה לא מזמן – גמרנו עם האתרים? עכשיו את מדפיסה? (על חולצות.. )
לפני שנה בדיוק הוצאנו אני וההרכב שאני חברה בו (הרכב הורים) דיסק שנקרא "לאן נעלמו הלסביות".
ואני גם עקרת בית.
2. מה חלמת להיות כשתהיי גדולה?
אני לא זוכרת את עצמי עונה אי פעם על השאלה הזאת. היום אני חושבת שאם הייתי מגדירה לעצמי פנטזיה של מקצוע זה היה משהו בין נביאה למנהיגה לזקנת השבט שבאים לשאול את עצתה. במובן מסוים בהרבה תקופות הייתי איזה שהוא תמהיל של הדברים האלה.
3.האם את מרגישה "גדולה"? האם החלום ההוא עדיין מדבר איתך ואלייך?
כשהבת שלי הגדולה נולדה לפני 19 שנים היה הרגע שבו בבת אחת תפסתי את עצמי כמבוגרת. גדלתי במושב קטן והייתה הפרדה די גדולה בין עולם הילדים ועולם המבוגרים, והרגע הזה שבו נהייתי מבוגרת הוא הרגע שבו התחלתי לקחת יותר אחריות על החיים שלי, לא לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות, לבחור איך לחיות גם אם זה ממש לא מקובל. (לידות בית, חינוך ביתי, שינה משותפת וכו' וכו'). כנראה שיש הגדרות של "מבוגרת" שאני עדיין לא עונה עליהן.
4. מהו הרגע החביב עלייך ביום?
קשה לי לענות על זה.. אני אוהבת למצוא את עצמי לבד בבית, ואני אוהבת שכולנו יושבות לאכול ביחד (בגלל שאנחנו במשמורת משותפת זה נדיר למצוא את כולן בבית באותו זמן, בעיקר עכשיו כשהגדולה כבר גרה רחוק). ואני אוהבת כשלי ולבת הזוג שלי יש זמן שהוא רק שלנו.
5.האם ועד כמה העסיק אותך או מעסיק אותך המשקל שלך?
לא מעסיק אותי בכלל. אני אוהבת להיות אישה גדולה. הגוף שלי מעסיק אותי יותר במובן של נשיות גבריות, הייתי שמחה אם בגדי גברים היו מתאימים לי יותר.
6. מה המשפט שהכי היית רוצה להגיד לאמא שלך ולא אמרת? מה הכי היית רוצה לשמוע ממנה?
7. מהו ה"אוורסט" שלך? איזו פיסגה את מרגישה שכבשת או מקווה להצליח לכבוש?
להיות בפלייליסט של גלגל"צ not going to happen.
8.מהו הפריט הכי צבעוני שיש לך?
תיק אפור.
9.ממה התפכחת? מה הדבר שהעיר אותך, טילטל סדק ולבסוף הצמיח?
הגירושים והאמונה שאפשר לעשות את זה לא מכוער.
10.מה את מבקשת להעביר הלאה? "אני מאמינה", עיצה או תובנה.
העולם משתנה כל הזמן ובכל זאת נדמה שאנשים נאחזים במה שהם תופסים כדרך הנכונה לחיות (לימודים, חתונה, עבודה מסודרת). להרבה הדרך הזאת לא עושה טוב, אבל הם מפחדים לנסות דברים אחרים. נראה לי שהעצה כאן ברורה.
תגובה אחת
השארת תגובה
היי רותי
אנחנו קצת מכירות דרך האיש שאתי
נעים מאוד להכחר קצת יותר