יום 294 יעל בירן

 

1. בבקשה הציגי את עצמך בחמישה משפטים. חמש נקודות מבט על מי ומה את.

• יעל בירן – אשה לסבית אופטימית חייכנית ומאד אוהבת חיבוקים
• אמא לשני בנים מופלאים
• אשה לאשה נהדרת, שהצילה אותי מעצמי כי היא ההפך ממי שבדרך כלל הייתי נמשכת אליה
• לא אוהבת להתרכז רק בדבר אחד, אוהבת הכי כשיש לי שני פרויקטים לעבוד עליהם בו זמנית ועוד שני רעיונות אחרים בראש לפנטז עליהם.
• אוהבת לספר סיפורים.

2.מה חלמת להיות כשתהיי גדולה?

לא זוכרת שחלמתי על משהו

רק זוכרת שבתור נערה אהבתי סרטים אבל ממש קיוויתי לא לעבוד בתחום. הוא נראה לי שוחק וארוך וההפך מיצירתי. והנה אני אנימטורית פרילנסרית כבר מעל 20 שנה.

 

3. האם את מרגישה "גדולה"? האם החלום ההוא עדיין מדבר איתך ואלייך?

כן, אני מרגישה גדולה. אני אוהבת להרגיש גדולה ואני עדין מפחדת מפרויקטים גדולים וארוכים.

4. מהו הרגע החביב עלייך ביום?

כשאני מוצאת שניה לקרוא וגם בדיוק מסתדר שיש לי מה לקרוא ויש לי חשק לקרוא…

וגם ההליכה עם הילדים לבית הספר, בימים שהם רגועים בבוקר. אני מודה על כל שניה שהם עדין אוהבים להחזיק לי יד. האמת הכי הכי אני אוהבת את המגע הספונטני והסתמי איתם – החזקת יד, כשהם נשענים עלי כשאני קוראת להם סיפור או כשאנחנו משחקים… כאלו רגעים אני כולי בתוך העור והאושר שלי.

5. האם ועד כמה העסיק אותך או מעסיק אותך המשקל שלך?

כשהייתי ילדה בכלל לא.

כשהייתי נערה מאד.

כשהייתי בת 20 פחות.

כשהייתי בת 30 נהנתי להיות בגודל שלי שאמר לי – ככה את כשאת אוכלת מה שבא לך.

ב- 40 שוב קצת מעסיק אותי, ממש קצת במראה, ויותר מבחינה בריאותית.

בעבודה שלי אני רוב הזמן יושבת מול מחשב ואני לא עושה פעילות גופנית אז אני מרגישה שהרגלי אכילה בריאים חשובים מאד.

6. מה המשפט שהכי היית רוצה להגיד לאמא שלך ולא אמרת? מה הכי היית רוצה לשמוע ממנה?

להגיד לה – אני די אומרת לה הכל אבל היא לפעמים לא שומעת האמת גם אני לפעמים לא שומעת אותה אבל אנחנו ממש ממש מנסות.

לשמוע ממנה – "את אמא נהדרת"

7. מהו ה"אוורסט" שלך? איזו פיסגה את מרגישה שכבשת או מקווה להצליח לכבוש?

האוורסט-

לפחד פחות לשלומם של הילדים שלי.

כבר ממש בדרך לפיסגה-

להקשיב גם כשלא נעים לי לשמוע

להיות בסדר עם זה שלפעמים אני ממש מפשלת,

להרגיש פחות אשמה.

8.מהו הפריט הכי צבעוני שיש לך?

אני.

9. ממה התפכחת? מה הדבר שהעיר אותך, טילטל סדק ולבסוף הצמיח?

שיחה עם חברה פלסטינית טילטלה והצמיחה אותי.

בגידה של חברה (לא בת זוג) פיכחה אותי.

והמחשבה – ומה אם בסוף הילדים שלי ימותו בשיבה טובה? הלוואי וכך, ואז סתם נלחצתי, דאגתי, אכלתי לעצמי את הלב ובזבזתי זמן- המחשבה הזו שיחררה אותי מעט.

10. מה את מבקשת להעביר הלאה? "אני מאמינה", עיצה או תובנה.

מותר יותר מאחת? כי יש לי חמש…

שלוש – "אני מאמינה":

* לא לחכות למושלם / ל100% בטוח / למוכן… פשוט להתחיל.

* קחי אחריות על הטעויות שלך, זו הדרך הכי מהירה להרגיש בשליטה על החיים שלך.

* תני קרדיט באהבה ונדיבות לכל מי שמגיע לו קרדיט ואף הקטן ביותר.

(אפרופו- עידית – ממש פרויקט מהמם! ותודה שהצעת לי להיות חלק ממנו )

ושני דברים שממש עובדים לי, אבל אולי זה רק לי ?…

* עוזר לי מאד בחיים זה שאשכרה יש לי זיכרון מעאפן. עם זיכרון מעאפן קשה לנטור טינה, קשה לכעוס להרבה זמן וקשה לבזבז זמן על דברים שאי אפשר לשנות.

* אם אני נתקעת בדיכאון או בבאר… הדרך הכי מהירה שלי החוצה זה לחשוב על יצירה, איזה פרויקט ממש בא לי להתחיל כשאני אחזור לנשום אויר נקי 🙂

 

תודה מותק על ההזדמנות לחשוב על שאלות שלא חשבתי עליהן אף פעם

חיבוק גדול גדול ממעבר לים

 

תגובה אחת

1. 
   חן סיון

   הגב

   דצמבר 30, 2018 בשעה 9:59 am

   נעים להכיר, יעל
   בעיקר אהבתי את הפריט הצבעוני שלך. מאוד. במיוחד לנוכח התמונה שלך. במיוחד לנוכח העובדה שעידית שאלה על "פריט" צבעוני ורוב המשיבות השיבו על פריט לבוש, כולל אני עצמי, אבל יש לי תירוץ: אופנה היא המקצוע שלי, שפת האם שלי והדי-אן-איי.
   וגם, אהבתי את סע' 10 שלך. כולו.

השארת תגובה

ביטול