-
בבקשה הציגי את עצמך בחמישה משפטים. חמש נקודות מבט על מי ומה את.
שני זהר, אישה שמלמדת נשים לאהוב את עצמן דרך הבגדים.
בת 36, נשואה לליאור- החצי השני שמייצב אותי על הקרקע כשצריך ומרים אותי לשמיים כשהמנועים שלי מתעייפים.
אחרי שנים שנתתי למשקל שלי לנהל ולחסום אותי, היום אני יודעת שלמשקל אין שום משקל. אנחנו הרבה יותר ממספר אקראי שרשום על תוית המכנסיים, ואין שום סיבה שסממן חיצוני יגדיר מי ומה אני.
היום אני מלווה באושר גדול נשים בתהליכים של שדרוג הנראות והביטחון העצמי, דרך כלים של סטיילינג.
-
מה חלמת להיות כשתהיי גדולה?
זה התחיל מרופאה, המשיך לעורכת דין, ומהר מאד עבר למה שאני עושה עכשיו.
-
האם את מרגישה "גדולה"? האם החלום ההוא עדיין מדבר איתך ואלייך?
אני מרגישה גדולה, לפעמים עדיין לא מעכלת את זה שאני חיה את החלום שלי ושאני קמה כל בוקר לעשות את מה שאני אוהבת. אחרי שנים של עבודה כשכירה שבה הייתי מגרדת את עצמי כל בוקר מהמיטה, היום אני מבינה שאפשר גם אחרת, אפשר אשכרה לקום עם חיוך ואנרגיה ועם חשק להתחיל את היום!
-
מהו הרגע החביב עלייך ביום?
השקט עם הקפה של הבוקר, זמן לארגן את המחשבות ולנשום קצת לפני תחילת היום.
-
האם ועד כמה העסיק אותך או מעסיק אותך המשקל שלך?
תמיד העסיק אותי, מגיל מאד צעיר. גיליתי יומן שכתבתי בגיל 9 ובעמוד הראשון כתבתי על עצמי ש"אני לא הכי רזה בעולם"… השוויתי את עצמי לחברות שלי ותמיד הרגשתי שונה- מגיל בית הספר, דרך התיכון, הצבא, וחיי הבוגרים- עד שהתחלתי את לימודי הסטיילינג ונחשפתי לעולם הפלאס סייז- והבנתי שאני בכלל לא שונה, ושהגיע הזמן שאפסיק לתת למשקל לנהל אותי, ולהתחיל לחיות את החיים שאני רוצה.
-
מה המשפט שהכי היית רוצה להגיד לאמא שלך ולא אמרת? מה הכי היית רוצה לשמוע ממנה?
אני אומרת לה הכל, והכי אוהבת לשמוע ממנה שהיא גאה בי.
-
מהו ה"אוורסט" שלך? איזו פיסגה את מרגישה שכבשת או מקווה להצליח לכבוש?
הרצאה בחו"ל. בספטבמר האחרון העברתי הרצאה בפני הקהילה היהודית במיאמי- וזה היה חלום מטורף שהתגשם. שמה לעצמי ליעד סיבוב הופעות מחוף לחוף. יודעת שזה עוד יקרה!
-
מהו הפריט הכי צבעוני שיש לך?
כל הארון שלי צבעוני בטירוף! אחרי שנים שלבשתי בעיקר שחור וג'ינסים, אני מפצה את עצמי עכשיו בבגדים צבעוניים, כאלו שאי אפשר להתעלם מהם.
-
ממה התפכחת? מה הדבר שהעיר אותך, טילטל סדק ולבסוף הצמיח?
לפני כמה שנים הוזמנתי עם בעלי לחתונה. התקלחתי, התאפרתי, התחלתי להתלבש- ואופס! השמלה שתכננתי ללבוש לא עלתה עלי. עברתי לתכנית B וניסיתי מכנסיים וחולצה, וגם הם היו צפופים ולא נוחים. ניסיתי עוד חולצה או שתיים- והכל הרגיש לי צמוד ומעיק.
פה כבר איבדתי את זה! כל כך התאכזבתי מעצמי, כעסתי על עצמי שהחלטתי שלחתונה הזו אני לא מגיעה. לא מגיע לי לחגוג ולשמוח, לא מגיע לי לצאת ולפגוש חברים. לפני שליאור יספיק לשכנע אותי ולפני שאתחרט, הורדתי מהר את האיפור, לבשתי פיג'מה ונכנסתי למיטה. בכיתי לכרית מתוך כאב של פספוס, אכזבה עצמית, ובעיקר תסכול.
אני חושבת שזה היה הטריגר שהוביל אותי לפנות ללימודי הסטיילינג, כדי שלא ארגיש שוב את הכאב הגדול והתסכול שמתחבא מאחורי המשפט השחוק של "אין לי מה ללבוש".
-
מה את מבקשת להעביר הלאה? "אני מאמינה", עיצה או תובנה.
כל מה שנתמקד בו- גדל, לטוב או לרע הוא גדל. אז למה שלא נתמקד בטוב? בכל פן בחיים שלנו, תמיד כדאי לשים את הזרקור על הטוב, החיובי, מה שיש ולא מה ש(עדיין) חסר. וכך גם אצלנו- להתמקד בחיובי! להתלבש כדי להדגיש, ולא כדי להסתיר. זה המוטו שלי בעסק, וזה מה שמלווה את הנשים שנפגשות איתי.
2 תגובות
השארת תגובה
היי עידית,
שמי יעל ברזילי.
רציתי לדעת אם אפשר להשתתף בפרוייקט היפה שאת עושה.
אני מאפרת במקצועי
רצה למרחקים ארוכים ומקיימת פרוייקט התנדבותי בעל משמעות רבה לאורך שנים עם בנות הקהילה האתיופית ביפו.
היי יעל. בוודאי שאפשר!!