24-7
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?
24-7
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?

יום 81 ענבל יונה לוי

מאי 26, 2018 אין תגובות
צילום: נילי ממן
  1. בבקשה הציגי את עצמך בחמישה משפטים. חמש נקודות מבט על מי ומה את.

אישה.
מתקתקת, מכילה, מתפזרת, ידי בכל. מזיזה הרים. לפעמים את כל ההר ולפעמים אבן אחרי אבן. ובלילה מסדרת ציפורניים, מפנקת את הפנים במסכה ושותה תה צמחים.

אמא.
ליונתן בן שנה וחודשיים וללולה הכלבה. אני עוד לא אמא כמו האמא שלי. אבל אני חושבת שאני בדרך לשם. עוד לומדת את התפקיד.

יוצרת.
תמיד, מכל דבר. אני צלמת ומעצבת גרפית, זה בהחלט המקום אליו אני מנתבת את היצירתיות. אבל היא נמצאת בחיים שלי בכל דבר שאני עושה ומשמחת אותי.

 

מהגרת.
בעקבות הלב עברתי לגור בנורבגיה. אני כאן כבר 5 שנים און אנד אוף ועכשיו זה רשמי.
צימצתי את מטלטליי למינימום ההכרחי ונפרדתי מהמון חפצים (שינויי מבורך) ואני רגילה לחיות בתוך מזוודה. בית יש רק שניים, הבית שגדלנו בו והבית שבנינו לעצמנו.

  1. מה חלמת להיות כשתהיי גדולה?

נהגת אוטובוס (אבל רק בשנים האחרונות למדתי להסתדר עם רכב פרטי אז אין מצב לאוטובוס)
במאית תאטרון (ואכן עבדתי 10 שנים בתאטרון אבל בצד ההפקתי/תפעולי)
צלמת (היי, אני צלמת!)

3.האם את מרגישה "גדולה"? האם החלום ההוא עדיין מדבר איתך ואלייך?


אני בכלל בכלל לא מרגישה גדולה. ואם זה לא קרה עד עכשיו אז לא נראה לי שאף פעם ארגיש ״גדולה״.
החלומות האלו כבר לא  מדברים אליי אני מרגישה שסמכתי על עצמי ונתתי לחיים להוביל אותי למקומות אחרים מרתקים לא פחות ואני שמחה על ההזדמנויות החדשות שהמקומות האלו מייצרים.

  1. מהו הרגע החביב עלייך ביום?

    כשהיום נגמר. כולם במיטות, הכלבה היתה בטיול. עניתי למיילים, עניתי לוואטסאפים, סגרתי את המחשב. החצי נוחר לצידי. לא חושבת על שומדבר משמעותי. רק אני והבלוגריות החביבות עליי ביוטיוב. תיכף העיניים נעצמות.

5.האם ועד כמה העסיק אותך או מעסיק אותך המשקל שלך?


זה מעסיק אותי כל יום כל היום מאז שאני זוכרת את עצמי. אבל בניגוד לעבר, זה כבר לא מגיע ממקום של חוסר קבלה עצמית או שנאה עצמית. אני מאוד אוהבת את עצמי. ובגלל שאני כל כך אוהבת אני רוצה לדאוג לעצמי כמו שאני דואגת לכולם מסביבי. הפסקתי לעשן לפני יותר  מחודשיים ואין מאושרת ממני. מבחינת המשקל, אני לא סופרת קלוריות ולא בוכה אם אכלתי גלידה. אבל אני כן מאוכזבת מעצמי אם עבר יום בלי שהייתי במודעות למה שהכנסתי לגוף שלי. גם אם אכלתי גלידה, אני רוצה להסתכל לה בעיניים קודם.

  1. מה המשפט שהכי היית רוצה להגיד לאמא שלך ולא אמרת? מה הכי היית רוצה לשמוע ממנה?


    האמת, שאני ואמא שלי אומרות הכל אחת לשניה. אבל אולי הייתי רוצה לנצל את השאלה הזו כדי לחדד משהו באוזניה. מאמיטה שלי, הדבר האחרון שרציתי לעשות זה לגור רחוק ממך, ביבשת אחרת. זה לא היה בתכנון שלנו. שלי ושלך. אבל תחשבי איזה חינוך נתת לי ואיזו אישה חזקה גידלת. כמה ביטחון נתת לי כדי להצמיח כנפיים חזקות שיקחו אותי לאן שלקחו. תודה לך על זה. אני שלך לנצח נצחים.

  2. מהו ה"אוורסט" שלך? איזו פיסגה את מרגישה שכבשת או מקווה להצליח לכבוש?


    האוורסט שלי זה ללמוד איך לייצר הכנסה קבועה ומרשימה מכל הדברים שאני אוהבת לעשות.
    צילום, עיצוב גרפי, מקרמה, קרמיקה, וידאו ועוד כאלו שבטח שכחתי או כאלו שאגלה בהמשך. אני רוצה לעשות את כולם בו זמנית! הא!

  3. מהו הפריט הכי צבעוני שיש לך?

    אוסף הלקים שלי. הוא ענק ומאוד צבעוני ומפתיע!

9. ממה התפכחת? מה הדבר שהעיר אותך, טילטל סדק ולבסוף הצמיח?

כשגיליתי שאני בהריון (סבא וסבתא שלי ז״ל, הגיעו לביקור בחלום וסיפרו לי. בדיקת הריון קצרה גילתה שהם צדקו). אבל לא קפצתי משמחה, בלשון המעטה. עברתי חודשיים לא פשוטים ובתוכם ״נפרדתי״ מהחיים שהיו לי, התנערתי מהפחדים שלי, התבגרתי באחת. מהרגע ש״החלטתי״ שאני בהריון, חיכיתי בקוצר רוח לחיבוק הראשון. וכשהוא הגיע, דומה לאבא שלו, אהבת חיי, לא הייתה מאושרת ממני בעולם.

10. מה את מבקשת להעביר הלאה?  "אני מאמינה", עיצה או תובנה.

כל דבר קורה בזמן שלו. זה תקף להכל. ללמוד לקבל את זה יגרום לנו להתעסק במה שבאמת חשוב ולהפוך את החיים כאן למשמעותיים יותר. 

 

פוסטים נוספים שיעניינו אתכם

יום 354 מאיה קרניאל
יום 12 מיכאלה מנדה-ינקו
יום 85 יעל דרורי
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

364+1
361+1

לקראת יומולדת 48 הסתובבו לי מחשבות בראש. טוב, זה לא ממש חריג, כמות המחשבות שמסתובבות אצלי בראש בהחלט יכולה לאכלס ראשים של כפר אפריקאי שלם. חשבתי שאני רוצה חיבורים, שאני סקרנית יותר מתמיד לשמוע מה נשים אחרות עוברות ומה הן חושבות על מה שעברו. חשבתי קהילה. וקשר. והחלטתי ליצור שאלון ובו 10 שאלות עליו תענה בכל יום השנה אישה אחרת, 364 נשים שונות ואני. מוזמנות להצטרף למסע של שנה שלמה. בקריאה, בתגובות או בהשתתפות.

קצת עליי

רואה יופי בכל מקום
עוסקת מזה שנים ארוכות בצפרות משפחתית.
סקרנית היותר, ממציאנית, חולמת, מתייאשת ומנסה שוב
טועה על בסיס קבוע ואז טועה עוד קצת
מאמינה שהלב הוא גמיש, עיוור לצבע, מגדר או צורה.
עוד אני מאמינה כי מבין הסדקים עולה אור והוא החשוב.

הצטרפו לרשימת התפוצה
כמה-שוקלת-האהבה
"כמה שוקלת אהבה"

בהרצאה אני מדברת על קבלה וחמלה, מתוך הסיפור הפרטי שלי אני פורשת בעדינות את החלקים מהם בנויה ההורות שלנו. אני נוגעת באהבה עצמית וביכולת שלנו לקבל את החלקים בנו איתם אנחנו לא שלמים ועל ידי כך לקבל את הילדים שלנו.

לחצו לפרטים
פוסטים אחרונים
  • יומן אמריקה. אוגוסט 8, 2019
  • קולאג' הדרך שלי להגיד את עצמי יולי 21, 2019
  • סיגל יושע יוני 10, 2019
  • מיכל שרגיל בן-סירה יוני 2, 2019
  • יום 365 אני בעצמי (עידית אייזנר) מרץ 5, 2019
עקבו אחרי
  • Facebook
  • Pinterest
  • Instagram
ארכיונים
עיצוב ובניה: לימונדה || סטודיו למיתוג
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס