-
בבקשה הציגי את עצמך בחמישה משפטים. חמש נקודות מבט על מי ומה את.
אישה.
מתקתקת, מכילה, מתפזרת, ידי בכל. מזיזה הרים. לפעמים את כל ההר ולפעמים אבן אחרי אבן. ובלילה מסדרת ציפורניים, מפנקת את הפנים במסכה ושותה תה צמחים.
אמא.
ליונתן בן שנה וחודשיים וללולה הכלבה. אני עוד לא אמא כמו האמא שלי. אבל אני חושבת שאני בדרך לשם. עוד לומדת את התפקיד.
יוצרת.
תמיד, מכל דבר. אני צלמת ומעצבת גרפית, זה בהחלט המקום אליו אני מנתבת את היצירתיות. אבל היא נמצאת בחיים שלי בכל דבר שאני עושה ומשמחת אותי.
מהגרת.
בעקבות הלב עברתי לגור בנורבגיה. אני כאן כבר 5 שנים און אנד אוף ועכשיו זה רשמי.
צימצתי את מטלטליי למינימום ההכרחי ונפרדתי מהמון חפצים (שינויי מבורך) ואני רגילה לחיות בתוך מזוודה. בית יש רק שניים, הבית שגדלנו בו והבית שבנינו לעצמנו.
-
מה חלמת להיות כשתהיי גדולה?
נהגת אוטובוס (אבל רק בשנים האחרונות למדתי להסתדר עם רכב פרטי אז אין מצב לאוטובוס)
במאית תאטרון (ואכן עבדתי 10 שנים בתאטרון אבל בצד ההפקתי/תפעולי)
צלמת (היי, אני צלמת!)
3.האם את מרגישה "גדולה"? האם החלום ההוא עדיין מדבר איתך ואלייך?
אני בכלל בכלל לא מרגישה גדולה. ואם זה לא קרה עד עכשיו אז לא נראה לי שאף פעם ארגיש ״גדולה״.
החלומות האלו כבר לא מדברים אליי אני מרגישה שסמכתי על עצמי ונתתי לחיים להוביל אותי למקומות אחרים מרתקים לא פחות ואני שמחה על ההזדמנויות החדשות שהמקומות האלו מייצרים.
-
מהו הרגע החביב עלייך ביום?
כשהיום נגמר. כולם במיטות, הכלבה היתה בטיול. עניתי למיילים, עניתי לוואטסאפים, סגרתי את המחשב. החצי נוחר לצידי. לא חושבת על שומדבר משמעותי. רק אני והבלוגריות החביבות עליי ביוטיוב. תיכף העיניים נעצמות.
5.האם ועד כמה העסיק אותך או מעסיק אותך המשקל שלך?
זה מעסיק אותי כל יום כל היום מאז שאני זוכרת את עצמי. אבל בניגוד לעבר, זה כבר לא מגיע ממקום של חוסר קבלה עצמית או שנאה עצמית. אני מאוד אוהבת את עצמי. ובגלל שאני כל כך אוהבת אני רוצה לדאוג לעצמי כמו שאני דואגת לכולם מסביבי. הפסקתי לעשן לפני יותר מחודשיים ואין מאושרת ממני. מבחינת המשקל, אני לא סופרת קלוריות ולא בוכה אם אכלתי גלידה. אבל אני כן מאוכזבת מעצמי אם עבר יום בלי שהייתי במודעות למה שהכנסתי לגוף שלי. גם אם אכלתי גלידה, אני רוצה להסתכל לה בעיניים קודם.
-
מה המשפט שהכי היית רוצה להגיד לאמא שלך ולא אמרת? מה הכי היית רוצה לשמוע ממנה?
האמת, שאני ואמא שלי אומרות הכל אחת לשניה. אבל אולי הייתי רוצה לנצל את השאלה הזו כדי לחדד משהו באוזניה. מאמיטה שלי, הדבר האחרון שרציתי לעשות זה לגור רחוק ממך, ביבשת אחרת. זה לא היה בתכנון שלנו. שלי ושלך. אבל תחשבי איזה חינוך נתת לי ואיזו אישה חזקה גידלת. כמה ביטחון נתת לי כדי להצמיח כנפיים חזקות שיקחו אותי לאן שלקחו. תודה לך על זה. אני שלך לנצח נצחים. -
מהו ה"אוורסט" שלך? איזו פיסגה את מרגישה שכבשת או מקווה להצליח לכבוש?
האוורסט שלי זה ללמוד איך לייצר הכנסה קבועה ומרשימה מכל הדברים שאני אוהבת לעשות.
צילום, עיצוב גרפי, מקרמה, קרמיקה, וידאו ועוד כאלו שבטח שכחתי או כאלו שאגלה בהמשך. אני רוצה לעשות את כולם בו זמנית! הא! -
מהו הפריט הכי צבעוני שיש לך?
אוסף הלקים שלי. הוא ענק ומאוד צבעוני ומפתיע!
9. ממה התפכחת? מה הדבר שהעיר אותך, טילטל סדק ולבסוף הצמיח?
כשגיליתי שאני בהריון (סבא וסבתא שלי ז״ל, הגיעו לביקור בחלום וסיפרו לי. בדיקת הריון קצרה גילתה שהם צדקו). אבל לא קפצתי משמחה, בלשון המעטה. עברתי חודשיים לא פשוטים ובתוכם ״נפרדתי״ מהחיים שהיו לי, התנערתי מהפחדים שלי, התבגרתי באחת. מהרגע ש״החלטתי״ שאני בהריון, חיכיתי בקוצר רוח לחיבוק הראשון. וכשהוא הגיע, דומה לאבא שלו, אהבת חיי, לא הייתה מאושרת ממני בעולם.
10. מה את מבקשת להעביר הלאה? "אני מאמינה", עיצה או תובנה.
כל דבר קורה בזמן שלו. זה תקף להכל. ללמוד לקבל את זה יגרום לנו להתעסק במה שבאמת חשוב ולהפוך את החיים כאן למשמעותיים יותר.
השארת תגובה