-
בבקשה הציגי את עצמך בחמישה משפטים. חמש נקודות מבט על מי ומה את.
שמי הגר סתת, נשואה לעמיחי אהובי , אמא לאלה14 , גלעד 13 ונדבי 8. מעצבת ובעלת מותג התכשיטים ״ הגר סתת״ .
גדלתי על המשפט ש״ הכל הכל הכל הכל תלוי בי״.
אני חיה ונושמת אהבה.
-
מה חלמת להיות כשתהיי גדולה?
חחח פסיכולוגית! טוב זה לא רחוק כי גם עכשיו המטרה שלי לעשות טוב לאנשים.
-
האם את מרגישה "גדולה"? האם החלום ההוא עדיין מדבר איתך ואלייך?
לפעמים מרגישה גדולה מדיי, שהייתי רוצה להשאר עוד קצת ולחלום. להיות עוד קצת בתמימות.
מצד שני יש לי כל מה שחלמתי.
-
מהו הרגע החביב עלייך ביום?
חומר למחשבה … זה לא בשלוף.
יש ימים שיש מלא רגעים כאלה ויש ימים שאפילו לא אחד.
בואי נאמר שלנצח יהיה רגע של אושר הרגע בו אני נכנסת למיטה בסוף היום.
5. האם ועד כמה העסיק אותך או מעסיק אותך המשקל שלך?
תמיד! כנערה מתבגרת ובשנות העשרים עברתי את כל הדיאטות האפשריות,עליתי וירדתי בלי סוף.
אמא תמיד אמרה לי שמותר לאכול הכל ,זה רק עניין של כמויות… לקח לי המון שנים להפנים, כיום אני חיה ככה, אוכלת מהכל אבל במינון ואם יום אחד הגזמתי ישר מאזנת ביום למחרת.
-
מה המשפט שהכי היית רוצה להגיד לאמא שלך ולא אמרת? מה הכי היית רוצה לשמוע ממנה?
אין חיה כזאת! אמרתי הכל ושמעתי הכל. וקיבלתי ומקבלת ממנה הכל.
אמא היא זו שלימדה אותי להיות פתוחה ולשתף ולומר כל מה שיש לי בלב.
-
מהו ה"אוורסט" שלך? איזו פיסגה את מרגישה שכבשת או מקווה להצליח לכבוש?
האמת, כרגע רוצה בעיקר לשמור על איזון ולהנות ממה שיש, אני בריצה מטורפת להגשמת מטרות כבר 14 שנה, ילדים, עבודה, קריירה וגם קצת יחס לבעל.. עכשיו רוצה קצת לעצור, להפסיק לרדוף אחרי המטרות ולהנות ממה שיש. ובאותה נשימה נרשמתי ללימודי תואר שני אבל ממש ממקום של כיף והנאה .
-
מהו הפריט הכי צבעוני שיש לך?
חולצה צהובה! בעיצוב שלי, ( כן כן יש לי ליין של בגדי בייסיק). חכי נראה אם אלבש אותה, ממש משכנעת את עצמי שכן.
-
ממה התפכחת? מה הדבר שהעיר אותך, טילטל סדק ולבסוף הצמיח?
וואו שאלה מטורפת, כאילו בדיוק בזמן.( עד עכשיו לא הבנתי מה חושפני פה בשאלון)
אני אחרי תקופה מאד קשה של פרידה ממישהו( לא בן זוג) שבגד באמון שלי. אני אדם שמאמין וסומך על אנשים, ולא עסוקה בלהיות חשדנית וחטפתי כאפה של החיים, ריסוק אמיתי מלווה בפרידה קשה תוך כדי גילוי דברים ונזקים חדשים כל פעם, שברון לב אמיתי וריסוק של הבטחון העצמי והבנה כמה תמימה הייתי… לקח לי שנה להפרד ותוך כדי ללמוד לצעוד מחדש… ממש בחודשים אלו אני מרגישה שצלחתי, וסופסוף מאמינה וסומכת על עצמי ועל הסובבים אותי מחדש.
-
מה את מבקשת להעביר הלאה? "אני מאמינה", עיצה או תובנה.
פעם סיפרה לי גיסתי סיפור נחמד: היא נהגה ברכב ואחי ישב לידה, הם נסעו בכביש מפותל והגיעו לסיבוב חד והיא אמרה לו שהיא מפחדת לנהוג בסיבוב אז הוא ענה לה בפשטות: ״ קחי את הסיבוב עם הפחד״.
משפט פשוט וגאוני, לקחת את הסיבוב עם הפחד!
כשיש לי מטרה ואני מפחדת אני לא מנסה להדוף את הפחד אלא ממש ״ מחבקת״ אותו וצועדת איתו ביחד להשיג המטרה.
השארת תגובה