24-7
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?
24-7
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?

יום 76 נעמה פסקה דיוויס

מאי 21, 2018 תגובה אחת

  1. בבקשה הציגי את עצמך בחמישה משפטים. חמש נקודות מבט על מי ומה את.

אני בלוגרית ויוצרת תוכן שעוסקת בנושאי דימוי גוף, ביטחון עצמי, אהבה עצמית, אותנטיות, תשוקה והגשמה. במסגרת זו אני יוצרת וידאו ועוסקת בהפקה, תסריט, סטילס, קופירייטינג, כתיבה לפלטפורמות ולמדורים דיגיטליים. בשנתיים האחרונות אני מתמקדת במיוחד בפעילות רשת וויראלית ומקדמת העצמה נשית, דימוי גוף חיובי ואת תחום הפלאס-סייז.

2.מה חלמת להיות כשתהיי גדולה?

חלמתי להיות כוריאוגרפית. כבר אז תנועה וריקוד היו תשוקה מאוד גדולה שלי ודרך ביטוי עצמית מאוד בולטת.

  1. האם את מרגישה "גדולה"? האם החלום ההוא עדיין מדבר איתך ואלייך?

החלום בא לידי ביטוי גם היום. כחלק מהתכנים שלי אחד הדברים שאני הכי נהנית לעשות ולהפיץ זה "ריקוד הבוקר לאהבה עצמית", שבו אפשר להישאר בפיג'מה, להתחבר לגוף ולאהבה הפנימית, ללא דרישות איכות וללא הוכחה חברתית. פשוט לרקוד את הנפש החוצה באופן הכי פשוט וטבעי שיש.

אני מרגישה גדולה, גוף ונפש, צורה ותוכן. המהות החיצונית והפנימית שלי זהות. במידה רבה תמיד הרגשתי את העוצמות האלו בתוכי, אבל בעברי לא תמיד ידעתי איך להביא זאת לידי ביטוי באופן הכי אותנטי, עוצמתי, ועם תרומה והשפעה חיובית על העולם.

לקח לי שנים למצוא את המקום הנכון והמדהים שלי, ועכשיו אני עסוקה בלהפיץ את הבשורה לכל גוף ונפש. נכון לעכשיו זה בא לידי ביטוי בקורס דיגיטלי שבניתי בשם "4 שבועות של אהבה עצמית", בספרון ששכתבתי ובמעורבות ויראלית ותקשורתית.

  1. מהו הרגע החביב עלייך ביום?

7:30 בוקר כשאני מפעילה את המוזיקה, וזמן המקלחת בערב. במקלחת מגיעות התובנות הגדולות והרעיונות הכי מבריקים שלי.

  1. האם ועד כמה העסיק אותך או מעסיק אותך המשקל שלך?

המשקל שלי היה הסיפור שלי במשך שנים, מתוך ה"שונות", ה"חריגות" וההתמודדות החברתית צמחתי ונוצרתי. היום אני מבינה שמשקל גבוה לא מסמל שונות, ושלמעשה עניין הרזון הוא בדיה שלמה ואידאל ריק. המידה הממוצעת בארץ היא הרבה יותר גבוהה ממה שהשתרש בחנויות מתוך כל מיני אינטרסים חברתיים ותרבותיים.

מד המשקל יצא מהבית שלי כבר לפני שנים משום שהוא לא מגדיר בי שום מהות, הוא רק תומך בקיומן של הפרעות אכילה, הלקאה ושנאה עצמית. אין אישה שלא מסוגלת להרגיש שינויים בגוף שלה ואף אחת מאתנו לא צריכה להיצמד למספרים כדי להיות מאושרת.

  1. מה המשפט שהכי היית רוצה להגיד לאמא שלך ולא אמרת? מה הכי היית רוצה לשמוע ממנה?

לשמחתי, בתהליך המדהים שאני עוברת בשנים האחרונות בנושא דימוי גוף ודימוי עצמי, אמא שלי מלווה אותי, תומכת, סופגת ולומדת ממני הרבה.

אין משהו שלא אמרתי לה, ואפילו הפרק הפותח בספר שלי שנמצא בתהליכי כתיבה, מתחיל בנושא הבסיסי של כל אישה – אמא.

היא מודה שחוללתי בתוכה שינוי שמתהווה כל הזמן. מבחינתי זאת אחת ההצלחות הגדולות שלי, לרפא ולהגדיל את האישה שהעניקה לי את התשתית שלי, עם כל החוזקות והחולשות שקיבלתי ממנה.

  1. מהו ה"אוורסט" שלך? איזו פיסגה את מרגישה שכבשת או מקווה להצליח לכבוש?

פסגת ההצלחה שלי כבר נמצאת פה. אני חיה כל יום בתחושת הגשמה, ביטוי עצמי מלא, אותנטיות, ערכים שמובילים אותי, גדילה תמידית ותרומה מעצימה לסובבים אותי. כל השאר זה פלסטיקה ומינונים, וברור לי שיש לי עוד עומקים והצלחות נקודתיות לכבוש.

8.מהו הפריט הכי צבעוני שיש לך?

שמלת מקסי קיצית ואוברול פרחוני. אוברול מאפשר לגוף שלי את צורתו הטבעית וההרמונית ללא מניפולציות ועיוותים כמו שמייצרים מחטבים, ג'ינסים וחגורות.

9.ממה התפכחת? מה הדבר שהעיר אותך, טילטל סדק ולבסוף הצמיח?

כשממדי הגוף והנפש שלי התעמתו עם הכאבים הגדולים ביותר מהעבר שלי, הבנתי והפנמתי שאני כל כולי מכלול ענק ומדהים. בדיוק אז השתחררו בי כל העכבות שהיו לי לגבי עצמי והאהבה העצמית שלי מצאה את המקום המדויק.

מצאתי את עצמי כותבת ספר, נותנת דרור למחשבות האותנטיות ביותר, כותבת טורים, מתראיינת לגופי תקשורת, הופכת לוויראלית, מצטלמת בעירום אומנותי. נתתי מקום להומור, המוזרות והיופי שלי, צעדתי על מסלול הפתיחה של שבוע האופנה למידות גדולות, הקמתי עסק והגשמתי חלומות. לקחתי את כל מה שחשתי לגביו בושה והפכתי אותו למקור לגאווה.

  1. מה את מבקשת להעביר הלאה?  "אני מאמינה", עיצה או תובנה.

היום, הרגע, עכשיו – זה הזמן לתת לעצמך מקום בעולם, להביע את עצמך, לחתור למטרות גדולות, לרפא כאבים ואמונות מגבילות, להכניס לתוך חייך קבלה עצמית וחמלה.

אל תגידי יום יבוא, הביאי את היום!

 

פוסטים נוספים שיעניינו אתכם

יום 305 תמרי סלונים ליבס
יום 24 אוריאן צ'פלין
יום 248 רותי גאון
« הקודם
הבא »
תגובה אחת
  1. שלומית
    הגב
    מאי 21, 2018 בשעה 6:14 pm

    כל כך יפות ונכונות ומרגשות ומעוררות השראה המילים שלך. אני עורכת וממש אשמח אם תרצי לעבוד איתך על הספר

השארת תגובה

ביטול

364+1
361+1

לקראת יומולדת 48 הסתובבו לי מחשבות בראש. טוב, זה לא ממש חריג, כמות המחשבות שמסתובבות אצלי בראש בהחלט יכולה לאכלס ראשים של כפר אפריקאי שלם. חשבתי שאני רוצה חיבורים, שאני סקרנית יותר מתמיד לשמוע מה נשים אחרות עוברות ומה הן חושבות על מה שעברו. חשבתי קהילה. וקשר. והחלטתי ליצור שאלון ובו 10 שאלות עליו תענה בכל יום השנה אישה אחרת, 364 נשים שונות ואני. מוזמנות להצטרף למסע של שנה שלמה. בקריאה, בתגובות או בהשתתפות.

קצת עליי

רואה יופי בכל מקום
עוסקת מזה שנים ארוכות בצפרות משפחתית.
סקרנית היותר, ממציאנית, חולמת, מתייאשת ומנסה שוב
טועה על בסיס קבוע ואז טועה עוד קצת
מאמינה שהלב הוא גמיש, עיוור לצבע, מגדר או צורה.
עוד אני מאמינה כי מבין הסדקים עולה אור והוא החשוב.

הצטרפו לרשימת התפוצה
כמה-שוקלת-האהבה
"כמה שוקלת אהבה"

בהרצאה אני מדברת על קבלה וחמלה, מתוך הסיפור הפרטי שלי אני פורשת בעדינות את החלקים מהם בנויה ההורות שלנו. אני נוגעת באהבה עצמית וביכולת שלנו לקבל את החלקים בנו איתם אנחנו לא שלמים ועל ידי כך לקבל את הילדים שלנו.

לחצו לפרטים
פוסטים אחרונים
  • יומן אמריקה. אוגוסט 8, 2019
  • קולאג' הדרך שלי להגיד את עצמי יולי 21, 2019
  • סיגל יושע יוני 10, 2019
  • מיכל שרגיל בן-סירה יוני 2, 2019
  • יום 365 אני בעצמי (עידית אייזנר) מרץ 5, 2019
עקבו אחרי
  • Facebook
  • Pinterest
  • Instagram
ארכיונים
עיצוב ובניה: לימונדה || סטודיו למיתוג
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס