-
בבקשה הציגי את עצמך בחמישה משפטים. חמש נקודות מבט על מי ומה את.
אני ריבי. דר' לביולוגיה ויוצרת. תל אביבית שרחובות היא הבית שלה.
בת זוג של עידו כבר 36 שנים אמא של איילת ואפרת שהן היצירה הכי הכי שלי.
מכוונת להרמוניה בכל מעשה ובכל מקום.
מתלבטת ומפקפקת , חושבת את עצמי לדעת, רגישה, Late bloomer.
מחפשת משמעות ומחלקת אהבה.
-
מה חלמת להיות כשתהיי גדולה?
החלום הראשון שלי היה להיות סופרת, בהתאמה לתולעת הספרים שהייתי. אחר כך רציתי להיות רופאה. אחר כך קרו המון דברים שגרמו לי לחשוב שחלומות דינם להתנפץ והרדמתי כליל את שריר החלימה שלי. יש לי לא מעט השגים (ולקח לי הרבה שנים להבין ולהודות בזה…)והם קרו כי כל אחד מהם מילא אצלי צורך הרבה פעמים אפילו כזה שלא הייתי מודעת לקיומו.אני לא מספיק גאה בהשגים שלי
-
האם את מרגישה "גדולה"? האם החלום ההוא עדיין מדבר איתך ואלייך?
אני גדולה מגיל ארבע עת נולדו לי אחיות תאומות והתחילו לכנות אותי "הגדולה". אין לי צורך להרגיש גדולה, אני יודעת שאני כזאת. דווקא בגלל זה אני משתדלת להיות מחוברת יותר לילדה שהייתי ולמה שחלמתי. החלום מפעם מדבר אלי היום בשפה קצת שונה. אני לא רופאה אבל עסקתי שנים במחקר שתמיד היה קשור לבריאות של אנשים ככה שזה הוגשם. אני כותבת היום יותר משכתבתי אי פעם ומחכה לראות לאן זה יקח אותי. אני עוסקת ביצירה שזה משהו שאהבתי מאד אבל לא העזתי לחלום אותו-אז היום אני פשוט עושה אותו.
-
מהו הרגע החביב עלייך ביום?
כשכולם יוצאים לעיסוקיהם בבוקר ואני נשארת לבד בבית, רגע שבו היום שלי מתחיל באמת (גם אם קמתי שעתיים קודם).
-
האם ועד כמה העסיק אותך או מעסיק אותך המשקל שלך?
המשקל שלי העסיק אותי שנים רבות מידי. הרגע שבו נזרע הזרע של זה עלה מתת המודע שלי בערך לפני שנה. זה היה רגע שבו הבנתי שבזבזתי המון שנים בלהיות לא מרוצה מאיך שאני נראית ושהיגיע הזמן להפסיק. זה לא כל פשוט כי הרגלים ישנים מתים לאט אבל אני מהמתמידים…
-
מה המשפט שהכי היית רוצה להגיד לאמא שלך ולא אמרת? מה הכי היית רוצה לשמוע ממנה?
כשאני חושבת על דברים שהייתי רוצה לשמוע מאמא שלי אני הולכת ואומרת אותם לבנות שלי אני מקווה שהן אומרות לי כל מה שהן רוצות.
-
מהו ה"אוורסט" שלך? איזו פיסגה את מרגישה שכבשת או מקווה להצליח לכבוש?
הוכחתי לעצמי ולעולם שהנסיבות לא מגדירות אותי-מקום הולדתי, המצב הכלכלי, קשרים…. עקפתי את כל אלה. פשוט עשיתי את זה ולכן אני הרבה פעמים מקטינה את ההישגים הללו ונוכחת בהם בעוצמה רק כשאחרים משקפים אותם. אני כרגע מטפסת על פסגה שונה ודי מפחידה מבחינתי וברגעים קשים אני נזכרת איך נראה גרף ההצלחה שלי וזה תמיד מדהים כמה התובנות מהכיבושים הקודמים נכונות לטיפוס הנוכחי.
-
מהו הפריט הכי צבעוני שיש לך?
שמלת קיץ צהובה עם פרחים.
-
ממה התפכחת? מה הדבר שהעיר אותך, טילטל סדק ולבסוף הצמיח?
טולטלתי יותר מפעם אחת אבל היו פעמיים שלמרות שהן שונות זו מזו בפרטים הליבה שלהם זהה. בשתי הפעמים התמודדתי (בכל אחת בצורה שונה) עם אמירה חיצונית ששפטה אותי -אני לא טובה, לא מתאימה, לא חכמה, בקיצור-לא. בשתי הפעמים זה שם בסימן שאלה גדול מאד את העתיד המקצועי שלי. בפעם הראשונה הייתי צריכה להתעלם מרעשי סביבה ולעשות מה שרציתי והאמנתי שאני טובה בו. עשיתי את זה בגדול .בפעם השנייה כבר היו כל ההוכחות שכל מה שאומרים עלי לא נכון ידעתי את זה ולא הייתי צריכה להוכיח כלום אבל זה לא מנע ממני להתפרק לחתיכות שעד היום לא סיימתי להרכיב. עם זאת קרו דברים שהיו חייבים לקרות וטוב שקרו. לא יודעת לאן זה יצמח-כמו כל דבר בטבע-זה יקרה בזמן שלו.
-
מה את מבקשת להעביר הלאה? "אני מאמינה", עיצה או תובנה.
היו טובים במה שאתם עושים ודאגו לפזר טוב בעולם.
2 תגובות
השארת תגובה
אני מכירה אותך כבר הרבה שנים, בכמה גילגולים. קוראת מה שאת כותבת לא מעט, ועדיין בכל פעם מוצאת משהו חדש או זווית חדשה. את מייצרת חיבורים יצירתיים בין כל חלקייך ומעניקה אותם לעולם בדרך ייחודית. תמשיכי לעשות ולהנות, כי אין זמן מאוחר לפריחות.
ריבי, התאהבתי בך!! איזה יופי של פוסט 😍