24-7
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?
24-7
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?

יום 268 גלי דרוקמן

דצמבר 3, 2018 אין תגובות

1. בבקשה הציגי את עצמך בחמישה משפטים. חמש נקודות מבט על מי ומה את.

אני גלי. בת 47 (ושבוע), אשה, רעיה, אמא לשלושה נפלאים, ילדה, אחות, חברה.

אשה של ידיים – יוצרת, מבשלת, אופה, נוגעת, מחבקת.

אשה של לב – אני אוהבת אנשים, משפחה, חברים, אורחים. פועלת בעיקר מהלב (לא תמיד לטובתי).

אשה של עיניים – רואה הכל, מצלמת, שמה לב לפרטים, רגישה מאוד (לכל דבר. אנשים, התנהגויות, הילדים שלי, הסביבה שלי. גם זה לא תמיד לטובתי)

אשה של אנשים – לקח לי המון זמן להבין שאני משמעותית לאנשים. רק לאחרונה, אחרי שנתיים שעזבתי את המוכר ואני שומעת מאנשים כמה הייתי משמעותית עבורם וכמה נשארתי בלבם, ובמקביל שומעת מאנשים במקום החדש כמה אני חלק מהנוף וכמה נכנסתי להם ללב כאן, אני מבינה שזו כנראה אני

2. מה חלמת להיות כשתהיי גדולה?

פעם חלמתי להיות בלרינה אבל, איך לומר, לא היו לי הנתונים המתאימים

3. האם את מרגישה "גדולה"? האם החלום ההוא עדיין מדבר איתך ואלייך?

רק לאחרונה התחלתי להרגיש גדולה, בעיקר חיצונית. הגיל מראה את אותותיו ולא פשוט לי לקבל את זה. תמיד הרגשתי שהגיל זה סתם מספר אבל מאז שכבר אפשר לראות קצת קמטים וקצת כתמים והעור בפנים כנר לא מתוח כמו פעם, זה גורם לי להרגיש גדולה (במיוחד מול המראה).

בלרינה רחוק ממני כמרחק שנות אור, הייתי שמחה סתם לרקוד כאילו אף אחד לא רואה, אבל לא עובד לי.

4. מהו הרגע החביב עלייך ביום?

בערב, כשכולם הלכו לישון ואני מתיישבת על הספה (עם שי בעלי, או לבד, תלוי ביום).

הבעיה שככל שהילדים גדלים שעת השינה שלהם מתארכת ושעת הלבד שלי (אם אני רוצה ללכת לישון בשעה נורמלית), מתקצרת.

5. האם ועד כמה העסיק אותך או מעסיק אותך המשקל שלך?

זה האישיו של חיי!

מילדות זה היה ה-דבר שהעסיק אותי (ואת הסובבים הקרובים שלי).

אני יודעת שההתעסקות במשקל שלי וב'צורה' שלי היתה מהכוונות הכי טובות שיש, אבל זה השאיר שריטה עמוקה בנפשי.

לצערי, גם היום, אחרי שנים של מודעות, עבודה, זוגיות אוהבת, הצלחה בתחומים שבחרתי, זה נמצא שם תמיד. אני עדיין שמנה, משתדלת לא לתת לזה לנהל אותי, לפעמים מצליחה אבל לפעמים לא…

6. מה המשפט שהכי היית רוצה להגיד לאמא שלך ולא אמרת? מה הכי היית רוצה לשמוע ממנה?

שאני אוהבת אותה. שאני יודעת שהיא עשתה תמיד (ועודנה) את הכי טוב שהיא חשבה.

הייתי מבקשת ממנה סליחה שהתרחקתי… אנחנו מאוד קרובות ואני יודעת שזה לא קל לה.

הייתי רוצה לשמוע ממנה שאני הכי יפה ומושלמת כמו שאני (למרות שהיום היא כבר אומרת את זה, עדיין קשה לי להאמין)

7. מהו ה"אוורסט" שלך? איזו פיסגה את מרגישה שכבשת או מקווה להצליח לכבוש?

המשפחה שלי. מגיל מאוד צעיר רציתי הכי בעולם להיות אמא.

לקח לי הרבה זמן לפגוש את האיש שלי, ילדתי את בכורתי בגיל 34 וחצי ואת הקטנה שלי בגיל 40.

לפני קצת יותר משנתיים הגשמנו חלום של בעלי ועברנו, כל המשפחה, לפלורידה בארה"ב.

לקח זמן להתרגל לסביבה החדשה, המרחק מהמשפחה לא פשוט (ולפעמים ממש קשה), אבל אני מרגישה שבנינו לנו את הבית שלנו, את הקן שלנו, הילדים שלנו מדהימים ופורחים, וכיף לי (טפו טפו טפו…) עכשיו רק נשאר לי למצוא את המקום הזה שאני ארגיש שאני עושה בשבילי (מאז שעזבנו, עוד לא מצאתי את המקום המדוייק שלי).

8. מהו הפריט הכי צבעוני שיש לך?

נעליים צהובות. אני בד"כ הולכת בשחור (גם כי אני אוהבת וגם כי זה בעיקר מה שיש לשמנות…) אז אני אוהבת לגוון עם האביזרים. בפלורידה אני לא יכולה להשתמש בצעיפים האהובים שלי אז מסתפקת בנעליים.

9. ממה התפכחת? מה הדבר שהעיר אותך, טילטל סדק ולבסוף הצמיח?

קשה לי להצביע על דבר ספציפי, מרגישה שכל הזמן יש דברים שמנערים אותי, מלמדים אותי, פוצעים, מגלידים ומצמיחים אותי. מרגישה שאני עוד בדרך, עוד צומחת, לומדת.

10. מה את מבקשת להעביר הלאה? "אני מאמינה", עיצה או תובנה.

תאהבו את עצמכם! ככה. בדיוק כמו שאתם! ויחד עם זה תמיד תשאפו להיות טובים יותר.

תאהבו את הילדים שלכם! ככה, בדיוק כמו שהם! אני מאמינה שזה יגרום להם לאהוב את עצמם כשיגדלו, ואז הם יוכלו לשאוף להיות טובים יותר…

 

פוסטים נוספים שיעניינו אתכם

יום 235 הילית חמו מאיר
יום 297 אנונימית
יום 132 מירית וולך
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

364+1
361+1

לקראת יומולדת 48 הסתובבו לי מחשבות בראש. טוב, זה לא ממש חריג, כמות המחשבות שמסתובבות אצלי בראש בהחלט יכולה לאכלס ראשים של כפר אפריקאי שלם. חשבתי שאני רוצה חיבורים, שאני סקרנית יותר מתמיד לשמוע מה נשים אחרות עוברות ומה הן חושבות על מה שעברו. חשבתי קהילה. וקשר. והחלטתי ליצור שאלון ובו 10 שאלות עליו תענה בכל יום השנה אישה אחרת, 364 נשים שונות ואני. מוזמנות להצטרף למסע של שנה שלמה. בקריאה, בתגובות או בהשתתפות.

קצת עליי

רואה יופי בכל מקום
עוסקת מזה שנים ארוכות בצפרות משפחתית.
סקרנית היותר, ממציאנית, חולמת, מתייאשת ומנסה שוב
טועה על בסיס קבוע ואז טועה עוד קצת
מאמינה שהלב הוא גמיש, עיוור לצבע, מגדר או צורה.
עוד אני מאמינה כי מבין הסדקים עולה אור והוא החשוב.

הצטרפו לרשימת התפוצה
כמה-שוקלת-האהבה
"כמה שוקלת אהבה"

בהרצאה אני מדברת על קבלה וחמלה, מתוך הסיפור הפרטי שלי אני פורשת בעדינות את החלקים מהם בנויה ההורות שלנו. אני נוגעת באהבה עצמית וביכולת שלנו לקבל את החלקים בנו איתם אנחנו לא שלמים ועל ידי כך לקבל את הילדים שלנו.

לחצו לפרטים
פוסטים אחרונים
  • יומן אמריקה. אוגוסט 8, 2019
  • קולאג' הדרך שלי להגיד את עצמי יולי 21, 2019
  • סיגל יושע יוני 10, 2019
  • מיכל שרגיל בן-סירה יוני 2, 2019
  • יום 365 אני בעצמי (עידית אייזנר) מרץ 5, 2019
עקבו אחרי
  • Facebook
  • Pinterest
  • Instagram
ארכיונים
עיצוב ובניה: לימונדה || סטודיו למיתוג
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס