בבקשה הציגי את עצמך בחמישה משפטים. חמש נקודות מבט על מי ומה את.
קודם כל קלישאה. כלומר אמא. באפריל אהיה בת 64, וכמו בשיר של הביטלס אני שואלת כמה שאלות ויש לי גם כמה תשובות. מכל מה שעשיתי האימהות הייתה התפקיד הכי מאתגר והתייחסתי אליו ברצינות תהומית.
-אני שמאלנית ומעורבת פוליטית. הולכת להפגנות מגיל 15 ועד היום.
-אני חילונית. הכי חילונית. האלוהים שלי הוא האדם. הוא הטוב והרע.
-אני אישה של בית אבל אוהבת ים. הים הוא חלק מההוויה המשפחתית. -וספרים. אני אוהבת לקרוא. זה חשוב לי כמו שינה. אי אפשר בלי.
-אני בשלנית גרועה. רק אוכל בסיסי. זה חבל כי זה שולל ממני את תואר האמא המושלמת. אני מתנחמת בעובדה המוחצת שאין דבר כזה אמא מושלמת. בטח לא אני.
2. מה חלמת להיות כשתהיי גדולה?
סופרת.
3. האם את מרגישה "גדולה"? האם החלום ההוא עדיין מדבר איתך ואלייך?
כן. אני מרגישה גדולה וטוב לי עם זה. החלום להיות סופרת נשאר ואני מגשימה אותו גם אם לא בספרים ממש, הוצאה לאור וכו', אלא בכתיבה רצופה. פרסמתי ספר לפני שנים רבות ובשנה האחרונה פרסמתי סיפור בספר "עד קצה הזריחה". חשוב לי לכתוב, פחות לפרסם. כל מה שאני כותבת שמור במחשב. אני כותבת המון. אין יום ללא כתיבה.
4. מהו הרגע החביב עלייך ביום?
אין רגע מיוחד. בוקר וערב, ימי חול ושבת עם המשפחה. חגים קצת פחות. הרבה פחות. אני אוהבת לקרוא ואני אוהבת גם להסתכל על אנשים בכל מקום. אוהבת להיות זבוב על הקיר בכל שעה.
5. האם ועד כמה העסיק אותך או מעסיק אותך המשקל שלך?
לא במיוחד. בצעירותי הייתי רזה, אחרי לידות חזרתי למשקל בלי מאמץ, אבל תמיד השתדלתי לשמור. גם היום, כשכבר איני הצעירה החטובה שהייתי, המשקל רגיל ואני אוכלת הכל אבל משתדלת לא להגזים. פעם הספיקו לי יומיים לחזור למשקל הרצוי. היום אני נשמרת אבל לא מונעת מעצמי כלום. מתה על כריכים מושקעים, פסטות עם שמן זית ושום זה מעדן בעיני, אפילו הילדים צוחקים ממני. ושוקולד מריר.
6. מה המשפט שהכי היית רוצה להגיד לאמא שלך ולא אמרת? מה הכי היית רוצה לשמוע ממנה?
אמרתי לה כמעט הכל. בעיקר אהבה והערכה כי היא ראויה לזה. היא בת 90 והייתי שמחה לשמוע ממנה שהיא סולחת לאמא שלה ושהיא מוכנה להסתכל לאחור, אל ילדותה הקשה, במבט שיש בו הבנה והשלמה. בעיקר כי המשפחה שהקימה עם אבא שלי היתה תיקון ענק. אני יודעת שזה לא יקרה.
7. מהו ה"אוורסט" שלך? איזו פיסגה את מרגישה שכבשת או מקווה להצליח לכבוש?
לא כבשתי פסגות אבל יש כמה גבעות שאני מרוצה מהן. משפחה, כתיבה אבל בעיקר הדרך בה ליוויתי את הורי בזקנתם. למדתי את זה מבעלי שליווה כך את הוריו, ואת הורי יחד איתי במסירות שאין כמותה.
8. מהו הפריט הכי צבעוני שיש לך?
נעליים. בעיקר גבוהות ובכל צבעי הקשת. בבגדים אני אישה של ג'ינס וסתם, הכי רגיל, בעיקר לאור נעורי הפוחזים. היה כיף להתלבש ככל העולה על רוחי, קצר וחשוף. היה כיף. מיציתי. היום אני נהנית לראות צעירות לבושות כמו שהתלבשתי פעם. לא מתגעגעת. טוב לי בגילי.
9. ממה התפכחת? מה הדבר שהעיר אותך, טילטל סדק ולבסוף הצמיח?
מהתחושה שאני יכולה הכל. אני לא. בגיל 49 עברתי ניתוח פשוט שהסתבך בגלל רשלנות רפואית ותוצאותיו ליוו אותי לעשור הבא בחיי. הבנתי בחריפות שהכל, הכל שביר. הדבר הבא שטלטל אותי הוא השנה האחרונה בחייו אבא שלי. הבנתי שזיקנה היא מדבר עצום ושזקן ללא תמיכה חשוב כמת.
10. מה את מבקשת להעביר הלאה? "אני מאמינה", עיצה או תובנה.
אל תחששו מהגיל. כיף להתבגר. תשקיעו במשפחה ובחברים. תאהבו המון. שום דבר לא מובן מאליו.
ווי אני כל כך אוהבת אותך כרמלה, את כל כך מרגשת אותי תמיד. שמחה שיצא לי לפגוש אותך ולהכיר קצת. את השראה עבורי. חיבוק חם.