24-7
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?
24-7
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?
  • עמוד הבית
  • בלוג
    • סלונה
  • 364+1
  • קצת עליי ועוד טיפונת
  • שנשמור על קשר?

הכל כלול

נובמבר 30, 2017 תגובה אחת

לא מזמן עברתי דירה. שוב מצאתי את עצמי אורזת את חיי בארגזים. ממיינת ונפרדת. נזכרת ומזילה דמעה.

בקצת יותר מעשור שחלף עשיתי זאת יותר מדי פעמים לטעמי. המעברים לוו בעצב וחששות. ולא סתם. אלה היו נדודים מכורח ואת האוויר שעטף אותם  אפיין ריח של טחב ושל החמצה.

המקומות אליהם עברתי היו כל כך שונים זה מזה. גם הנסיבות. גם הסיבות. רק המכנה המשותף: עצב, טחב, חששות והחמצה מחבר את כולם יחד.

הפעם זה היה שונה. המעבר הזה על אף שסימן סוף מריח כמו לחם טרי ודשא.

ולא. הוא לא רק פשוט. כמובן שלא, שהרי מדובר בחיים ובי. ולשנינו לחיים ולי יש נטיה להיות גם וגם וגם.

חיים נשזרים, מלאכה שדורשת חריצות ותבונה. אורך רוח ואהבה גדולה. לפעמים זה מצליח ובימים מסוימים קצת פחות.

בית, עידית אייזנר

בחודש בו התרחש המעבר קרו כמה דברים נוספים: גורת הדבש שלי עלתה לכיתה א'.

ראסטמן נפרד מהראסטות והתגייס ובכך זכה לכינוי "הרמטכ"ל הטבעוני הראשון".

נפרדתי ממקום עבודה שעל פניו נראה היה שהוא ה-אחד לו חיכיתי.

חברה אהובה נפטרה.

כן, ספטמבר עף על עצמו ופינק במגוון אירועים שכל אחד מהם דורש חודש משל עצמו לפחות.

לרגע לא נשמתי. ואז לעוד כמה רגעים. ואז נהייתי חולה.

הכל יחד. מופע מרהיב של החיים. כזה שרשת ישרוטל הייתה מתגאה בו.

ואז, כמו תמיד, הגיע הרגע שראיתי ששוב הגיע הזמן לזוז.

למקום אחר, טוב יותר. שמה שקרה קרה כי בא העת. כל עיקול בדרך מזמין הפתעה. צריך נעליים מתאימות ופלייליסט שנעים להקשיב לו והנה יש כאן הזדמנות להתחדשות.

ועוד איזו הזדמנות.

יש לי בית חדש. ופריסת ה"כוחות" של אהובי חודשה. והנה בניתי לי כאן עוד חדר אחד משלי.

ואתם מוזמנים ללכת איתי בדרך הזו. יש הפתעות מעבר לעיקול ורוב הזמן מזג האוויר ממש ממש בסדר.

שנצא לדרך?

פוסטים נוספים שיעניינו אתכם

הדרך ארוכה ומפותלת
אמא במה את עובדת
קולאג' הדרך שלי להגיד את עצמי...
« הקודם
הבא »
תגובה אחת
  1. רות
    הגב
    דצמבר 29, 2017 בשעה 2:42 pm

    אהבה יפה שאת , הבלוג כל כך צבעוני בדיוק כמוך
    אהבתי את המילים, את הדימויים ומקווה שהבית החדש יהיה ריח של לחם ודבש. את כותבת בשבילי בדיוק בשעה הזאת של עונג שבת

השארת תגובה

ביטול

364+1
361+1

לקראת יומולדת 48 הסתובבו לי מחשבות בראש. טוב, זה לא ממש חריג, כמות המחשבות שמסתובבות אצלי בראש בהחלט יכולה לאכלס ראשים של כפר אפריקאי שלם. חשבתי שאני רוצה חיבורים, שאני סקרנית יותר מתמיד לשמוע מה נשים אחרות עוברות ומה הן חושבות על מה שעברו. חשבתי קהילה. וקשר. והחלטתי ליצור שאלון ובו 10 שאלות עליו תענה בכל יום השנה אישה אחרת, 364 נשים שונות ואני. מוזמנות להצטרף למסע של שנה שלמה. בקריאה, בתגובות או בהשתתפות.

קצת עליי

רואה יופי בכל מקום
עוסקת מזה שנים ארוכות בצפרות משפחתית.
סקרנית היותר, ממציאנית, חולמת, מתייאשת ומנסה שוב
טועה על בסיס קבוע ואז טועה עוד קצת
מאמינה שהלב הוא גמיש, עיוור לצבע, מגדר או צורה.
עוד אני מאמינה כי מבין הסדקים עולה אור והוא החשוב.

הצטרפו לרשימת התפוצה
כמה-שוקלת-האהבה
"כמה שוקלת אהבה"

בהרצאה אני מדברת על קבלה וחמלה, מתוך הסיפור הפרטי שלי אני פורשת בעדינות את החלקים מהם בנויה ההורות שלנו. אני נוגעת באהבה עצמית וביכולת שלנו לקבל את החלקים בנו איתם אנחנו לא שלמים ועל ידי כך לקבל את הילדים שלנו.

לחצו לפרטים
פוסטים אחרונים
  • יומן אמריקה. אוגוסט 8, 2019
  • קולאג' הדרך שלי להגיד את עצמי יולי 21, 2019
  • סיגל יושע יוני 10, 2019
  • מיכל שרגיל בן-סירה יוני 2, 2019
  • יום 365 אני בעצמי (עידית אייזנר) מרץ 5, 2019
עקבו אחרי
  • Facebook
  • Pinterest
  • Instagram
ארכיונים
עיצוב ובניה: לימונדה || סטודיו למיתוג
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס